בלב כל ישראל קיימת נקודת געגוע אל יעודי הגאולה, אך כאשר רוצים לצאת לדרך – למתוח קו מנקודת הציפיה והחזון אל המימוש שלו בשטח – מצטיירות אפשרויות שונות. דרך חיים – מאיפה ולאן? • מאמר מאת איתיאל גלעדי חבר ועדת ההקמה 


בלב כל יהודי ישנה אמונה בביאת המשיח, ציפיה וגעגועים לגאולה. הרמב"ם בהלכות מלכים מפרט את חזון הגאולה, כשפתיחתו היא בעצם מדינה יהודית מתוקנת – מלכות ישראל הפועלת על פי התורה. מאז קום המדינה לובש החזון המצופה לבוש מוחשי הרבה יותר, כבר אין צורך לייסד יש מאין ריבונות ונוכחות יהודית בארץ ישראל, ומדובר 'בסך הכל' במעבר ממדינת ישראל הנוכחית למדינה על פי תורה. לצד הציפיה לגאולה נסית משמים – תוך הכנה בתפלה, תורה ומעשים טובים – יש להציע אפשרויות שונות בהן יתחולל המעבר:

השפעה רוחנית: תשובת הציבור

בשנים האחרונות מתחולל בארץ תהליך רחב של תשובה – אצל חלק מהיהודים באופן גלוי ומלא ואצל אחרים באופן סמוי חלקי, אצל רבים-רבים באופן פרטי והדברים באים לידי ביטוי גם בתרבות ובהקשרים נוספים. עם זאת, לצד תהליכי התשובה האלה, דווקא הממסד הולך ומתרחק מרוח ישראל.

הדבר מלמד כי לא די בעיסוק בתשובת הפרט בפני עצמה, אלא יש לשלב באופן גלוי ודווקני גם עיסוק בתשובת הצבור – תשובה אל קיום מצוות הציבור; תשובה לריבונות, ערבות הדדית (המתבטאת גם בעבודה עברית), מוסר מלחמה, חינוך, משפט וחיי חברה על פי הוראות התורה.

כדי לעודד את תשובת הציבור יש להרבות בהפצת אור התורה בנושאים אלו – להביא את ההתייחסות התורנית לכל סוגיה שעומדת על הפרק, ולהפוך אותה לדבר הנשמע. וכן, כשם שתשובת הפרט אינה מסתפקת רק בדקדוקי ההלכה אלא מקרבת את היהודים למאור שבתורה, פנימיות התורה ורוחה הפנימית, כך יש להרבות בחשיפת הממד הפנימי של מצוות הצבור ושל האור המיוחד בו מאירה התורה כל בעיה המתגלגלת לפתחנו.

בדרך זו, יתכן שהשינוי המיוחל יבוא על ידי השפעה רוחנית בלבד – האור שנפיץ ידחה את החושך, העם היושב בציון יתעורר בתשובה וידרוש שינוי, ואנשי מעשה שיקומו מתוך העם (ואפילו מתוך המערכת הקיימת) יחוללו את המהפכה.

שינוי מעשי: השפעה מבפנים

אפשרות נוספת היא לפעול במציאות באופן מעשי. כאשר נראה שהרעיון והצפיה למלכות ישראל מתוקנת – הנהגת חיי הצבור על פי תורה – כבר הכו שרשים רחבים מספיק בתודעת הצבור, ויש רבים השותפים לרעיון, ניתן להקים מפלגה – תוך שילוב ידים עם כחות נוספים הפועלים באותה מגמה – וכך להשתלב בממסד הקיים ולהאבק מבפנים לתיקונו, שלב-אחרי-שלב.

חסרונה של דרך זו הוא בכניסה למגרש בו קיימים חוקי משחק מוגדרים, שעלולים לחנוק כל יזמה של שינוי אמתי ו'לשאוב' את העוסקים במלאכה להסתפק בתיקונים קוסמטיים במצב הקיים. לכן, לא ניתן לחולל שינוי מבפנים בלי בסיס איתן שנשאר מחוץ למערכת, מבלי להתכופף אליה – הנהגת אמת של צדיקים שבבחינת "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" לצד גוף ציבורי חוץ-פרלמנטרי רחב, שהמפלגה תשמש לו רק זרוע-מבצעת.

בנית אלטרנטיבה

כמעין 'ממוצע' בין שתי האפשרויות הקודמות, ההשפעה הרוחנית 'מבחוץ' או העבודה המעשית 'מבפנים', עומדת אפשרות נוספת: בנית אלטרנטיבה שלטונית מחוץ לממסד הקיים – מעין 'הנהגת צללים' שתבנה תוכניות חלופיות, תגייס תמיכה של אזרחים, תיקח אחריות בנושאים בהם השלטון אינו ממלא את תפקידו (כדוגמת העמותות שממלאות וואקום שלטוני בנושאים רבים) ואף תהיה מוכנה באם תגיע חלילה שעת משבר וקריסה שתדרוש החלפה של המערכת הקיימת.

כמובן, עדיף לכולנו שהמהפכה תתחולל ללא משברים וזעזועים קשים לעם ישראל, ואין שום כוונה לקדם אפשרות כזו. הדאגה לטובתו של כל יהודי, גם בגשמיות, עומדת בראש מעיניה של דרך החסידות, ומהפכה יהודית אינה מתבססת על תודעת "עולם ישן עדי יסוד נחריבה". דווקא בנית האלטרנטיבה תוכל לחסוך את המשבר ולאפשר שינוי מדורג ונכון. אלטרנטיבה שתמחיש כי יש דרך אחרת תזרז את השינוי באחת מהדרכים שהוזכרו – כמקור השראה לשינוי או כאותו גוף יציב הנדרש לשם הפעלת מפלגה שתחולל שינוי מבפנים.

תנועת דרך חיים

אז מה עושים? הצד השוה לכל האפשרויות שעלו הוא הצורך בהתאגדות של יהודים רבים סביב החזון המתוקן:

השראה לתשובה ציבורית צריכה להעשות באופן ציבורי. המצב היום הוא שהקביעה שיש לתורה עמדה מחייבת במצוות הצבור אינה נשמעת, וכל מי שחושב באופן פרטי שיש אפשרות אחרת מוקע כ'גזען', כ'משיחי-הזוי' או כמי שחותר ל'כפיה דתית'. כדי לשנות זאת צריך ציבור שיתאגד ויאמר אחרת. כמובן, ההשראה התורנית-הפנימית צריכה ללוות גם כל נסיון לשינוי מבפנים, ולכן אין כל הפסד בהשקעת אנרגיות בכיוון זה.

גם שינוי מעשי, בין אם בהקמת מפלגה ובין אם בבנית אלטרנטיבה אחרת, מחייב מסה ציבורית שתעמוד מאחוריו, שאם לא כן הוא חסר משמעות. לא די בהקמת מפלגה וקריאה לציבור להצביע – רק מסה של מתפקדים-מראש תגרום לאמון בכך שהדבר אפשרי, וגם תוכל להבטיח שהמפלגה לא תאבד את דרכה בנסיונות שיעמדו בפניה בהמשך. וכמובן, מבנה שלטוני חלופי יהפוך למשמעותי רק אם יצליח להכיל ולנהל ציבור רחב.

את ההתאגדות הזו לקראת שינוי, במגמה לשתף את הציבור בקבלת ההחלטות ולהציג כבר כעת מודל התנהלות ציבורי על פי תורה, מנסה לחולל תנועת דרך חיים בראשות הרב יצחק גינזבורג שליט"א. רוצו להתפקד!

(על פי מלכות ישראל ח"א מאמר "כינון מלכות ישראל בארצנו הקדושה" וקומי אורי מאמר "מה עושים?")

השארת תגובה