מרעיש הארץ – רעיון לל"ג בעומר

פעם, כשהרומאים שלטו בארץ ישראל, שלושה חכמים ישבו בבית כנסת קטן ושוחחו על המצב. ר' יהודה שיבח את השלטון הרומאי שהשקיע רבות בפיתוח הארץ – סלל דרכים ובנה גשרים, פתח שווקים משוכללים בחוצות הערים ובנה מרחצאות לרווחת התושבים. ר' יוסי שתק, אבל ר' שמעון הידוע בשם 'בר  יוחאי' – לא התלהב…

"את כל מה שהם עשו – לעצמם הם עשו" – הגשרים נועדו כדי לגבות מיסים מהעוברים ושבים, המרחצאות לצורך הנאתם האישית וגם השווקים – לא נעים לומר – נועדו למטרות פריצות.

זו לא שיחה שהייתה מגיעה לאוזנינו אילולי יהודה בן גרים – עובר אורח ששמע באקראי את שיחת החכמים מיהר להלשין לרומאים ור' שמעון בר יוחאי נאלץ לברוח ולהסתתר במערה במשך 12 שנים (!), אילו הוא היה נתפס הוא היה מוצא להורג. שם במערה חיבר בר יוחאי את ספר הזוהר – השער לחכמת הקבלה היהודית.

כאשר נפטר בר יוחאי ונקבר במירון מספר ספר הזוהר שכאשר הכניסו את גופו אל מערת הקבורה יצאה בת קול שהכריזה "זה האיש מרעיש הארץ ,מרגיז ממלכות".

בר יוחאי היה לא וויתר ולא עשה הקלות, הוא ביקש שנסתכל תמיד על הפנימיות של מה שמסביבנו, והיה מוכן לשלם על ה'נודניקיות' הזו את המחיר. אולי דווקא בגלל זה הוא הפך לכל כך אהוב ומבוקש.

נוכל להסתכל על המציאות סביבנו ולשפוט אותה לפי מה שרואים בעיניים. לפי רווחה כלכלית, או איכות החיים. במבט כזה, אין מה לומר – מעולם לא היה כל כך טוב. אבל רשב"י לא היה מסתפק בזה.

אמנם בקשר לאיכות החיים החומרית על האדם להיות שמח בחלקו, אבל בנוגע למצב הרוחני הסתפקות במועט היא תכונה שלילית. עלינו לבחון את עצמנו תמיד האם באמת כל הטוב שיש לנו מוקדש למטרה נכונה.

אדם פנימי הוא אדם כזה שדורש תמיד שהמעטפת החיצונית תתאים לכוונה הפנימית, למטרה שלשמה נברא העולם. אם בר יוחאי היה צץ לרגע לדורנו הוא היה מסתכל על המחלפים והכבישים המהירים, מעיף מבט על הקניונים וגורדי השחקים ואולי מציץ גם לברכות ולפארקים. ואז היה שואל: אבל בשביל מה כל זה? מה התוכן הפנימי?                        

   רשב"י רוצה שנהיה לאנשים פנימיים.

השארת תגובה